האם האושר אמיתי

כבר כמה לילות שאני מתעוררת באמצע הלילה ולא מצליחה לחזור לישון. בלילה הראשון נאבקתי בזה אבל אחר כך פשוט הרפיתי ואפילו נהניתי מהשקט והזמן שיש לי עם עצמי. כשמגדלים ילד לבד השקט הוא נדיר ולאדם כמוני שעולמו הפנימי הוא הכל הקושי הוא אדיר.

הדבר המרכזי ששמתי לב אליו הוא כמה אני לא מאושרת. והדבר השני ששמתי אליו לב הוא שבבוקר הכל היה בסדר. ישנו אצלנו חברים. לדניאל הייתה חברה. פגשתי עוד אישה מקסימה בגינה. יש לי עבודה שאני אוהבת.יש לי חברים. הכל בסדר. וברגע שהיא הלכה שוב העצבות והבדידות עטפו אותי וזה נמשך לתוך הלילה. למה? למה שאדם שאהב להיות לבד הפכתי לאדם תלותי שצריך סביבו אנשים כל הזמן?

אני חושבת שהלכתי לאיבוד. אני כבר לא קשובה לעולמי הפנימי והרמזים שמקבלים על הדרך לא ברורים לי. הכל מעורפל. הכל רועש כל הזמן. וזה לא ככה שבוע או חודש אלא כמה שנים.  כל חיי נאבקתי במציאת משהו אמיתי. בטיול שלי להודו הכרתי אנשים ששותפים לדעות שלי וזה פתח לי את הלב. אני כל הזמן חושבת על זה ומנסה להזכר מה למדתי שם. ויותר חשוב מה עושים עם זה.  איך מוצאים את האושר. מה זה אושר. האם הוא אמיתי או שהוא רק עוד אשליה שהחברה המציאה כדי לשעבד אותנו לרעיון של חיפוש אינסופי.

אחרי לילות בלי שינה הגעתי למסכנה שהאושר לא קיים.  האושר הוא אשליה בדיוק כמו שהעצב הוא אשליה. זה הכל שטויות. כלום לא אמיתי.  אחרי אושר יש עצבות. אחרי ביחד יש בדידות. אחרי עושר יש עוני. הכל הוא רגעי. כלום לא נמשך לנצח. אז למה לרדוף אחרי משהו שנאבד בוודאות? למה לא לחפש משהו שישאר איתנו לנצח? וכשאני אומרת נצח אני מתכוונת לחיים האלה וגם לאלו הבאים. כן אני מאמינה בסמסרה. אני מאמינה שמטרתנו היחידה צריכה להיות השתחררות מהשעבוד המוחי שלנו. להגיע להארה. ללמוו כמה שיותר עם עולמנו הפנימי ולגדול מבחינה רוחנית. כל השאר זה שטויות. אשליה. משחק. אפשר לשחק את המשחק אם זוכרים כל הזמן את המטרה האמיתית ולא נשאבים לתוך המשחק. וזה קשה. ואפשר לוותר על המשחק ולחיות כהאוטסיידר לשארית החיים ולחיות בצורה אמיתית.

זה מה שאני רוצה. אני מוכנה לוותר על הכל למען מורה שידריך אותי בדרכי להארה. אני מוכנה לוותר על האגו. על הידע המיותר שצברתי עם השנים. על המשפחה. על הרכוש. על המוכר. על אשליית האהבה ואשליית המשפחה ואשליית האושר. מוכנה לוותר על השליטה שחשובה לי כל כך. מוכנה לוותר על הכל רק כדי להרגיש משהו אמיתי. להרגיש את הלב נפתח. להעריך שוב את הדברים הקטנטנים שפעם כל כך אהבתי. אני מרגישה את הלב שלי

Add a comment Jpm6000000pmTue, 14 Jun 2011 23:35:15 +000011 23, 2007